לאחרונה, אני חוקרת יותר ויותר את תנועת ההאטה (Slow) ומינימליזם, שדוגלות בחזרה לחיים פשוטים, להאט את הקצב ולחיות חיים רגועים יותר, כדי להיות שמחים ומחוברים יותר. לעצמנו ולעולם.
גם כי אני קצת מרגישה רווייה מכל השפע המזוייף (כי אין באמת שפע, אלא עומס) שיש היום, וגם כי אני מאוד אוהבת שקט, רוגע וחופש, ומינימליזם מתחבר לי לשקט נפשי.
לא מזמן, מישהי כתבה לי, כתגובה על אחד המתכונים שלי, שהיא אוהבת את המתכונים שלי כי הם מינימליסטיים.
וככל שחשבתי על זה לעומק, הבנתי שבאופן כללי, כל התזונה שלי והמטבח שלי הם מאוד מינימליסטיים.
למשל –
בשוטף, אני לא באמת ממציאה איזה מתכון כל יום 🙂 יש לי כמה מתכונים או ארוחות קלות ומהירות הכנה שאני כל הזמן חוזרת אליהן. כאלה שאין יותר מדי הכנות מראש, לא צריך יותר מדי מצרכים ואפשר להכין אותן גם בימים שאין חשק לבשל.
עוד דבר, אני תמיד אעדיף מזונות טבעיים ב"אריזה" הטבעית שלהם מאשר מזונות או מוצרי מזון ארוזים, שפירקו והרכיבו אותם מחדש (כמו קורנפלקס למשל). גם בגלל הערך התזונתי שלהם, וגם בגלל הערך הסביבתי שלהם (פחות אריזות).
מה עוד? אין לי יותר מדי תבלינים או מוצרים מיוחדים במטבח. מבחינת תבלינים, אני משתמשת בתבלינים פשוטים שיש בכל בית.
מבחינת שמנים – 99% רק שמן זית (ולפופקורן שמן קוקוס 🙂 ). למנות בטעם אסייתי יש לי רוטב סויה ושמן שומשום.
אפילו מבחינת ירקות טריים אני מאוד "שמרנית".
אני שותה כמעט רק מים. בחורף כשקר לי אני שותה "קפה" (בעצם תחליף קפה שעשוי מפירות ודגנים), ומדי פעם כוס יין או בירה. בעיקר כשאני יוצאת או עם חברים.
אני לא לוקחת תוספי תזונה, אלא אם כן יש חסר בבדיקות הדם (וגם אז, זה יהיה רק B12).
אני לא אוכלת מזונות-על קטנים ויקרים שמגיעים מקצה העולם.
וכן, אם נחזור להתחלה, גם המתכונים שלי ברובם מינימליסטיים. אין רשימת רכיבים ארוכה ומייגעת. וכמעט את כולם אפשר למצוא בכל מכולת או חנות טבע.
אז בקיצור (או שלא..), התזונה המינימליסטית שלי עוזרת לי להתעסק פחות עם אוכל ובישולים ובכל זאת לאכול בריא רוב הזמן, ליצור שקט בראש ובמטבח, לייצר פחות פסולת, לאכול פחות ולהתמיד לאורך זמן.
כמובן, שזה לא 100% מהזמן, אני כן אוהבת אוכל של מסעדות ואפילו ג'אנק. אבל לפחות 70% מהזמן אני אוכלת מינימליסטי ובריא. וכרגע זה מספיק לי.